האם נוכל אי פעם לחסל את רוח הרפאים של העוני?

/
/
/
117 Views

אנשים ברחבי העולם שאלו את השאלה הזו פעמים רבות. האם ניתן באמת למגר עוני אמיתי לא רק במדינות עולם שלישי, אלא גם במדינות עולם ראשון? המונח 'עוני' הוא יחסי, במדינת עולם ראשון; העניים עדיין עשירים פי כמה מהעניים במדינת עולם שלישי. אפשר לטעון שאם נתעלם מהעוני בעולם, אז לא נעשה דבר כדי למזער את סבלם של ילדים ומבוגרים, מתת-תזונה ונתונים למחלות ולמוות בטרם עת. אנשים מסוימים עשויים לטעון שנדרש רק אדם אחד כדי לשנות את העולם, ויכולים לנקוט בצעדים כדי להביא לשינוי. למשל, נלסון מנדלה ראה את קץ האפרטהייד בדרום אפריקה, אבל זה לא היה עוני. ויליאם וילברפורס סיים את העבדות המודרנית בבריטניה, אבל גם זה לא היה עוני.

למרבה הצער, העולם שלנו מורכב מ"יש" ו"אין". בעולם מושלם, ההבחנה הזו תיעלם. לכל אדם על פני כדור הארץ תהיה גישה לחינוך, מי שתייה נקיים, אספקת מזון בשפע וטיפול רפואי הולם כדי להדוף מחלות, כגון דיפתריה, חצבת, חזרת, מלריה, אבעבועות רוח ושחפת וכו'. עם זאת, שיעורי התמותה בילדות מסלימים. במדינות עולם שלישי. בפיליפינים, הודו, בנגלדש, פפואה גינאה החדשה, קמבודיה, וייטנאם או נפאל, למשל, מחסור בחיסונים מביא לכך שילדים נכנעים למוות בטרם עת. שכונות העוני והכפרים חסרי כל הם ביתם של אנשים מוכי עוני שנאבקים להתמודד ולשרוד על בסיס יומיומי. מה שמדינות רבות מהעולם הראשון היו זורקים כפסולת יהווה חגיגה להמונים המורעבים שלהן. מיון מאבלות אשפה מוכי מחלות הוא מקור הכרחי למזון לעניים ולעניים במדינות עניות אלו.

ארגון "אוקטרי" מתרחב במספרים ומורכב ממתנדבים צעירים, בגילאי 16 עד 26 שנים, העוקבים אחר המצפן המוסרי שלהם ומפגינים צורך לשבור את מעגל העוני, באמצעות חינוך, גיוס כספים, מודעות ציבורית ועל ידי אמצעים אחרים, בכמה מהקהילות העניות ביותר. עד כה, ישנם למעלה מ-120,000 חברים וסניפים הממוקמים בכל מדינות אוסטרליה. מעבר לים, ארגון זה תמך ביותר מ-60,000 בני נוער, על ידי יישום תוכניות לא רק לחנך קהילות, אלא ליישם אסטרטגיות למניעת עוני וכל המשתמע מכך. "Oaktree" הוא ארגון הנוער הגדול ביותר באוסטרליה. זה היה מכריע בלובינג נגד עבדות ילדים, קיצוצים בסיוע חוץ, עבודה למען שוויון ילידים, זכויות פליטים ולבסוף, אך לא פחות חשוב, שינויי אקלים. מסע הפרסום 'סוף עבדות ילדים' היה יוזמה לאומית אשר לחצה על חברות שוקולד לאשר את מוצריהן כסחר הוגן וללא עבדים.

סיוע החוץ הצטמצם עם הזמן, מכיוון שממשלת אוסטרליה מספקת רק 0.35 לעניי העולם, שהם פחות מ-1%. זה מתורגם לשליש אחוז אחד מההכנסה הלאומית הכוללת שלנו שהממשלה נותנת. בהשוואה למדינות תורמות אחרות, סכום זה זעום ביותר.

בהתחשב באוסטרליה היא מדינת עולם ראשונה עשירה יחסית שנמלטה מהמשבר הפיננסי העולמי, בוודאי אוסטרליה צריכה להיות נדיבה יותר? בזמן שהממשלה הנוכחית שלנו הייתה בשלטון, חווינו את המשבר הפיננסי העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול, לפני 80 שנה. אנחנו המדינה היחידה ב-OECD שנמנעת ממיתון ונחשבות לקנאת העולם וזוכים לשבחים על מעמדנו ברחבי העולם. הצלחנו להפליא בהתחשב באקלים הכלכלי העולמי; יחס החוב לתוצר שלנו הוא אחד הקטנים בעולם ויש לנו דירוג מצוין מכל סוכנויות הדירוג. עם זאת, בהתחשב במידת התקדמות ארצנו, רק כמות זעירה של סיוע פיננסי מועברת לשכנינו הגלובאליים הנאבקים כלכלית.

ישנם היבטים רבים של עוני. למשל, חוסר הזדמנויות, חוסר השכלה, היעדר תשתית ממשלתית שנועדה להקל על העוני, חוסר מוטיבציה במקרים מסוימים, חוסר ידע וגם עצם העובדה שחלוקת העושר אף פעם לא שווה… זה תמיד פשרה. מערכות פוליטיות מסוימות כמו דיקטטורות מחריפות את העוני של אזרחיהן. של זימבבואה, רוברט מגאבה, למשל, השיג את עושרו על גבם של אנשים, ועל אומללותם. זוהי דוגמה לחלוקת הכנסה מאוד לא אחידה במדינה הספציפית ההיא שמעדיפה את המעטים הנבחרים המתישרים פוליטית עם קליקת הכוח השלטת. למרבה הצער, ישנן מדינות רבות אחרות כמו זו, בנגלדש למשל, שבהן חלוקת העושר לא שווה באותה מידה, ומנציחה את רוח הרפאים של העוני. אחד מכל שלושה אנשים על הפלנטה הזו סובל מתת תזונה. 18 מיליון אנשים מתים מרעב מדי שנה, רבים חיים בסוג המדינות המפורטות לעיל.

בעצם, עושר ועוני הם שני הקצוות של סולם צריכת האנרגיה. אם אתה עשיר מאוד, אתה מצווה על כמות עצומה של אנרגיה, אם אתה עני מאוד; יש לך מעט אנרגיה לפקד. אמנם לאנרגיה יש מחיר, אבל תמיד תהיה חלוקה לא שוויונית של העושר. השווה את צריכת האנרגיה של יחידים במדינות עולם ראשון לזו הזמינה למדינות העניות או העולם השלישי, הצטופפות מעל המדורות העשנות שלהן, כדי לבשל תרנגולות כחושות, מכרסמים וכדומה. לאנשים אלה יש מעט מאוד גישה לאנרגיה, בין אם זה לתדלק את הבישול שלהם, לספק תחבורה או מחסה וחום. השוו את זה, עם משק בית ממוצע במדינת עולם ראשון, שבה מובטח לרוב המכריע שיהיה לו קורת גג אם הם רוצים בכך, סביר להניח שהם מחזיקים ברכב מנועי, לא חושבים על אכילת אוכל לקחת, מיזוג אוויר ו לחמם את בתיהם ולהשתמש באור מלאכותי. עוני ועושר, אם כן, אינם נושאים פשוטים של חמדנות, אך מסתתרות בתוכם השלכות חמורות בהרבה, כגון גישה להזדמנויות, משאבים וממשלות תומכות.

ראוי לשבח מאוד עבור אנשים מכל הגילאים, ומכל תחומי החיים להפגין את מצפונם החברתי על ידי פעולה לקידום צדק חברתי בכל הקהילות, ברחבי העולם. לכל אדם מגיע לפחות את אמצעי ההישרדות הבסיסיים ביותר ואת הבחירה לספק תנאי חיים הולמים למשפחותיו. אני מאוד מאחל שכמות הסיוע החוץ מאוסטרליה יגדל ויסייע בהפחתת העוני לאנשים הסובלים מתת תזונה ורעבים. ברור מאליו מההתקדמות של "Oaktree" והחברים שלהם, בדיוק מה הם יכולים להשיג כדי להקל על הבעיה האדירה הזו. לצערי, אני חושב שלא ניתן לבטל לחלוטין את העוני בקנה מידה עולמי. השפעת העוני על ילדים ומבוגרים כאחד יכולה להיות מופחתת במידה מסוימת. שוב ושוב ההיסטוריה מספרת לנו שחינוך, יזמות ומתן הזדמנויות יאפשרו לעניים לצאת מהעוני. בעוד שממשלות העולם הראשון נשארות איתנות בחלוקת רק חלק קטן מהסיוע הפיננסי שמדינות העולם השלישי זקוקות לו, וחלק גדול ממנו בצורה של הלוואות שיש להן סיכוי מועט להיפרע, או שדורשות ממדינות אלו להקדיש קרקע חקלאית חשובה מאוד למזומנים. יבולים שהמדינות המלוות דורשות עליהם, במקום שיהיה זמין כדי להאכיל את העניים שלהם, העוני יישאר הקללה של המאה העשרים ואחת.

גם אנחנו בעולם הראשון צריכים להכיר בכך שאין זה האינטרס שלנו להוציא את אזרחי מדינות העולם השלישי מהעוני אלא כחובה מוסרית. מבחינה כלכלית, העושר וסגנון החיים שאנו נהנים ממנו בעולם הראשון דורשים זיעה ועבודה של עניים, המוכנים לעבוד בשכר נמוך, בתנאים לא סטנדרטיים ובשעות ארוכות. ללא הקרבתם המבנה של הקפיטליזם המודרני בעולם הראשון יהיה תחת לחץ חמור. ברגע שנוציא את העניים מהעוני, מי יעשה את העבודות שאנו מתנערים ממנו, מייצר את הסחורה הזולה שאנו כל כך צוברים ולהשליך? בין אם יש לנו נקיפות מצפון לגבי מצב עניינים זה ובין אם לא, עלינו להבין לחיסול האמיתי של העוני על פני הגלובוס יהיו השלכות עמוקות על אלה שנהנים כיום משפע יחסי. יש בחירה ברורה. אם נבטל את העוני על ידי הוצאת העניים ממנו, איך נשמר, בצמרת, את מיקומנו היחסי בהיררכיית השפע? לחלופין, האם אנו מוותרים על עמדתנו ומרסנים את אורח החיים והציפיות שלנו עבור ילדינו כך שנוכל לחלק באופן שווה יותר את משאבי העולם בין כולנו? אם כן, איך נמכור את זה למי שיש לו הכל להפסיד ואין מה להרוויח? למרות העמדה והמוסר בנוגע לעוני, זו פשוט בעיה שממשלות ברחבי העולם מטפלות בה בהתלהבות קטנה ככל הראוי להישאר בשלטון.



Source by Pamela Smit

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This div height required for enabling the sticky sidebar
Copyright at 2022. www.abibiki.com All Rights Reserved